האם תוצאות פוליגרף חסויות? פרטיות, שמירת מידע וזכויות עיון

בדיקת פוליגרף היא כלי מקצועי המשמש לאימות אמיתותם של דברים במגוון רחב של מצבים, החל מסכסוכים אזרחיים ועד חקירות פליליות ובדיקות קדם-תעסוקתיות. מטבעה, בדיקה זו נוגעת במידע אישי ורגיש ביותר. מכאן עולה שאלה קריטית: האם תוצאות פוליגרף חסויות? הבנת היבטי הפרטיות, שמירת המידע וזכויות העיון היא חיונית לכל מי ששוקל לעבור או להזמין בדיקת פוליגרף. מאמר זה יעמיק בסוגיות אלו, ויבחן מי רשאי לעיין במידע זה ובאילו נסיבות.

מהן תוצאות פוליגרף וכיצד הן נוצרות?

בטרם נצלול לעומק סוגיית החיסיון, חשוב להבין מהן בדיוק תוצאות פוליגרף וכיצד הן נוצרות. תהליך זה משפיע ישירות על אופי המידע ועל רגישותו.

תהליך בדיקת הפוליגרף

בדיקת פוליגרף מבוצעת על ידי בודק מוסמך המשתמש במכשיר הפוליגרף. המכשיר רושם ומנתח שינויים פיזיולוגיים בגוף הנבדק, כגון לחץ דם, דופק, מוליכות חשמלית של העור וקצב נשימה, בתגובה לשאלות ספציפיות. התהליך כולל מספר שלבים:

1. שלב הפרה-בדיקה: שיחה מקדימה בין הבודק לנבדק, בה מוסברים עקרונות הבדיקה, החשדות או הנושאים הנבדקים, ומוסכמת רשימת השאלות. בשלב זה, הנבדק נותן את הסכמתו מדעת לבדיקה.
2. שלב הבדיקה עצמו: חיבור הנבדק למכשיר הפוליגרף והצגת השאלות שסוכמו מראש. הבודק עוקב אחר התגובות הפיזיולוגיות בזמן אמת.
3. שלב הניתוח: הבודק מנתח את הנתונים הפיזיולוגיים שנרשמו, משווה בין תגובות לשאלות רלוונטיות ושאלות בקרה, ומגבש מסקנה מקצועית לגבי אמיתות גרסת הנבדק.

אופי המידע הנאסף

המידע הנאסף במהלך בדיקת פוליגרף הוא בעל שני רבדים עיקריים:

• מידע פיזיולוגי גולמי: הרישומים הגרפיים של התגובות הפיזיולוגיות.
• מידע מילולי: התשובות של הנבדק לשאלות, כמו גם כל פרט נוסף שנמסר במהלך השיחה המקדימה או שלאחר הבדיקה.
• מסקנה מקצועית: חוות הדעת של הבודק, המבוססת על ניתוח המידע הגולמי והמילולי, וקובעת אם הנבדק דובר אמת או שקר בנוגע לשאלות המפתח.

כל אלה מהווים את "חומר הגלם" לתוצאות פוליגרף הסופיות, אשר מנוסחות בדו"ח מקצועי.

עקרון הסודיות והחיסיון בבדיקות פוליגרף

עקרון הסודיות הוא אבן יסוד בעבודת בודק הפוליגרף. האמון בין הנבדק לבודק, ובין המזמין לבודק, נבנה על ההבטחה כי המידע יישמר באופן דיסקרטי ומאובטח.

בסיס חוקי ואתי לחיסיון

בישראל, ככלל, אין חוק ספציפי המסדיר באופן מפורש את חיסיון תוצאות פוליגרף. עם זאת, עקרונות החיסיון נובעים ממספר מקורות:

• חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981: חוק זה קובע כי פגיעה בפרטיות מהווה עוולה אזרחית ועבירה פלילית. חשיפת מידע אישי ללא הסכמה מפורשת או סמכות חוקית עלולה להיחשב כפגיעה בפרטיות. תוצאות פוליגרף נחשבות למידע אישי רגיש ביותר.
• קוד האתיקה המקצועי של בודקי פוליגרף: ארגונים מקצועיים בתחום הפוליגרף, כגון איגוד בודקי הפוליגרף בישראל, מחייבים את חבריהם לשמור על סודיות מוחלטת של המידע. הפרה של קוד אתי זה עלולה להוביל לסנקציות מקצועיות חמורות.
• הסכמה מדעת: לפני כל בדיקת פוליגרף, הנבדק נותן את הסכמתו מדעת לתהליך ולתנאי הסודיות. הסכמה זו כוללת בדרך כלל את הגורמים שיהיו רשאים לעיין בתוצאות.
• אופי יחסי האמון: בודק הפוליגרף פועל בתפקיד המצריך אמון גבוה. חשיפת מידע רגיש ללא הסכמה או סמכות משפטית פוגעת באמון זה ועלולה לפגוע במקצוע כולו.

הסכם החיסיון בין הנבדק והבודק

הסכם החיסיון אינו רק עניין אתי, אלא גם התחייבות חוזית. בודק פוליגרף מקצועי יבהיר לנבדק, כבר בשלב המקדים, למי יועברו התוצאות פוליגרף ומי יוכל לעיין בהן. בדרך כלל, ההתחייבות היא להעביר את הדו"ח למזמין הבדיקה בלבד. כל העברה נוספת דורשת את הסכמת הנבדק או צו שיפוטי.

מי רשאי לעיין בתוצאות הפוליגרף?

השאלה המרכזית בנושא החיסיון היא מי בפועל רשאי לעיין בתוצאות פוליגרף. התשובה תלויה במספר גורמים, ובראשם זהות מזמין הבדיקה והסכמת הנבדק.

הנבדק עצמו

הנבדק הוא הבעלים של המידע האישי שנאסף אודותיו. על כן, לנבדק תמיד קיימת הזכות המלאה לעיין בתוצאות פוליגרף שלו. בודק הפוליגרף מחויב להציג את הממצאים והמסקנות לנבדק, ולעתים אף לספק לו עותק של הדו"ח, אלא אם הוסכם אחרת מראש או שקיים צו מניעה שיפוטי (מצב נדיר ביותר).

המזמין – גורם פרטי או עסקי

הגורם שהזמין את בדיקת הפוליגרף (למשל, מעסיק, בן זוג, עורך דין) הוא הגורם הראשי הנוסף הזכאי לקבל את הדו"ח. עם זאת, קיימים מספר דגשים:

• הסכמה מפורשת: העברת הדו"ח למזמין מותנית בהסכמה מפורשת של הנבדק בשלב הפרה-בדיקה. ללא הסכמה זו, בודק הפוליגרף אינו רשאי למסור את הדו"ח.
• היקף החשיפה: המזמין רשאי לעיין בדו"ח הסופי בלבד, הכולל את הממצאים והמסקנות. לרוב, הוא אינו מקבל את הרישומים הפיזיולוגיים הגולמיים, אלא אם כן נדרש לכך לצורך חוות דעת מומחה נוספת או בהסכמה מיוחדת.
• אחריות המזמין: גם על המזמין חלה אחריות לשמור על חיסיון המידע. חשיפת תוצאות פוליגרף לצדדים שלישיים ללא הסכמה נוספת של הנבדק או סמכות חוקית עלולה לגרור תביעה בגין פגיעה בפרטיות. דוגמה לכך היא מעסיק החושף את תוצאות הבדיקה של עובד ללא הסכמתו בפני עובדים אחרים או גורמים שאינם רלוונטיים.

מקרים חריגים: צו בית משפט ורשויות אכיפה

קיימים מצבים חריגים בהם גורמים נוספים עשויים לקבל גישה לתוצאות פוליגרף, גם ללא הסכמת הנבדק:

• צו בית משפט: בתי משפט רשאים להוציא צווים המחייבים את בודק הפוליגרף למסור את הדו"ח, הרישומים הגולמיים, ואף להעיד בבית המשפט. מצבים אלו מתרחשים לרוב בהליכים פליליים חמורים או בתיקים אזרחיים בעלי חשיבות רבה, כאשר בית המשפט רואה בתוצאות פוליגרף רלוונטיות להכרעה.
• רשויות אכיפה: במקרים מסוימים, כחלק מחקירה פלילית, רשויות אכיפת החוק (כגון משטרה) עשויות לדרוש את מסירת הדו"ח. גם במקרה זה, לרוב נדרש צו שיפוטי או לפחות הסכמה מפורשת מהנבדק. חשיפת המידע לרשויות אכיפה ללא סמכות חוקית או הסכמה עלולה להוות הפרה של חובת הסודיות.

שמירת מידע ותוצאות פוליגרף: תקופות ואבטחה

הקפדה על שמירת מידע נאותה היא מרכיב בלתי נפרד מעקרון הסודיות. חשוב לדעת כיצד ומתי נשמרות תוצאות פוליגרף וכיצד מוגן המידע.

תקופת שמירת המידע

בודקי פוליגרף מקצועיים שומרים את תיקי הבדיקה לתקופה מוגדרת. תקופה זו אינה קבועה בחוק באופן חד משמעי, אך לרוב נעה בין מספר שנים ועד עשור, בהתאם למדיניות הבודק והנסיבות המשפטיות האפשריות. שמירה זו נועדה לאפשר התייחסות חוזרת לתיק במקרה של שאלות, ערעורים או צווים שיפוטיים עתידיים. חשוב לזכור שתוך כמה זמן מקבלים תוצאות פוליגרף אינה זהה לתקופת שמירת המידע; קבלת התוצאות מהירה (לרוב בתוך ימים בודדים, ולעיתים אף באותו יום), בעוד שמירת התיק מתייחסת לארכיון.

אמצעי אבטחה והגנה על המידע

על בודקי פוליגרף מוטלת החובה לנקוט אמצעים סבירים לאבטחת המידע, הן פיזית והן דיגיטלית:

• אבטחה פיזית: תיקי נייר נשמרים בארונות נעולים, במשרדים מאובטחים.
• אבטחה דיגיטלית: קבצים דיגיטליים (דוחות, רישומים) נשמרים במחשבים מוגנים בסיסמה, עם הצפנה מתאימה וגיבויים סדירים. הגישה למידע מוגבלת לצוות המורשה בלבד.
• מדיניות גישה: קביעת נהלים ברורים לגבי מי רשאי לגשת למידע, מתי ובאילו נסיבות.
• השמדה מאובטחת: בסיום תקופת השמירה, המידע מושמד באופן מאובטח, כך שלא ניתן לשחזר אותו.

הקפדה על אמצעי אבטחה אלו הכרחית למניעת דליפת מידע, גניבתו או חשיפתו לגורמים בלתי מורשים, ובכך לשמור על חיסיון תוצאות פוליגרף.

השלכות הפרת סודיות תוצאות פוליגרף

הפרת חובת הסודיות ביחס לתוצאות פוליגרף אינה עניין של מה בכך ועלולה לגרור השלכות חמורות, הן מקצועיות והן משפטיות.

אחריות מקצועית ואתית

בודק פוליגרף המפר את חובת הסודיות עלול לעמוד בפני סנקציות מטעם איגוד בודקי הפוליגרף בישראל, כגון השעיה או שלילת רישיונו. פגיעה באמון הציבור והפגנת חוסר מקצועיות עלולה לפגוע באופן בלתי הפיך במוניטין של הבודק וביכולתו להמשיך לעסוק בתחום.

השלכות משפטיות

חשיפת תוצאות פוליגרף ללא הסכמה או סמכות חוקית עלולה להוביל לתביעות אזרחיות נזיקיות בגין פגיעה בפרטיות, לשון הרע, והפרת חוזה. בית המשפט עשוי לפסוק פיצויים משמעותיים לטובת הנבדק שנפגע. במקרים מסוימים, כאשר מדובר בחשיפת מידע רגיש במיוחד או בכוונת זדון, עשויה אף לעלות סוגיה של אחריות פלילית.

לסיכום

סודיות תוצאות פוליגרף היא אבן יסוד במקצוע בודק הפוליגרף. היא נשענת על בסיס אתי מוצק, קוד אתי מחייב, הסכמים חוזיים, והוראות חוק הגנת הפרטיות. הנבדק הוא הבעלים של המידע, והסכמתו היא המפתח לקביעת מי רשאי לעיין בתוצאות. המזמין מקבל את הדו"ח בהסכמת הנבדק, ורשויות אכיפה או בתי משפט עשויים לקבל גישה רק בנסיבות חריגות ועל בסיס צו שיפוטי.

אייל פ. מקפיד הקפדה יתרה על שמירה על סודיות מוחלטת של כלל המידע הנאסף בבדיקת פוליגרף, תוך שימוש באמצעי אבטחה מתקדמים ושמירה על קוד אתי מחמיר. אנו מבינים את רגישות המידע ואת חשיבותו עבור הנבדקים והמזמינים כאחד. הבטחת חיסיון הנתונים היא ערובה לאמינות התהליך ולשמירה על זכויות הפרט.

לייעוץ מקצועי ודיסקרטי בנוגע לבדיקות פוליגרף ושמירה על פרטיות, פנו עוד היום לאייל פ. לקבלת שירות אמין ומקצועי.

המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ פרונטלי מקצועי ואישי.