בסיומה של בדיקת פוליגרף, רוב האנשים מצפים לקבל אחת משתי תשובות חותכות: "דובר אמת" (No Deception Indicated) או "דובר שקר" (Deception Indicated). אך בערך ב-10% עד 15% מהבדיקות, הדו"ח הסופי נושא את הכותרת המעורפלת: "תוצאה לא עקבית" (Inconclusive).
מה זה אומר מבחינה מקצועית? האם זה אומר שהנבדק ניסה לרמות? או אולי שהבודק לא מספיק מיומן? בואו נעשה סדר.
מהי המשמעות המדעית של תוצאה לא עקבית?
תוצאה לא עקבית היא מצב שבו הנתונים הפיזיולוגיים שנאספו במהלך הבדיקה אינם חזקים מספיק כדי לקבוע מסקנה לכאן או לכאן. במילים פשוטות: המכשיר זיהה תגובות, אך הן לא היו עקביות מספיק, לא חזרו על עצמן בכל סבבי השאלות, או שהיו "חלשות" מדי מכדי לעמוד בקריטריונים הסטטיסטיים של הפענוח.
הסיבות העיקריות לתוצאה "לא עקבית"
ישנן מספר סיבות מדוע בדיקה מסתיימת ללא הכרעה:
תגובתיות פיזיולוגית נמוכה: ישנם אנשים שהמערכת האוטונומית שלהם "שקטה" מאוד. גם כשהם משקרים וגם כשהם אומרים אמת, הגוף שלהם כמעט ולא מגיב. במקרה כזה, הגרפים נראים כקווים ישרים (Flat Charts) ולא ניתן להסיק מהם דבר.
עייפות קיצונית או מצב בריאותי: נבדק שהגיע לאחר לילה ללא שינה, או כשהוא סובל מכאב פיזי חזק, מייצר "רעש" פיזיולוגי שממסך את התגובות האמיתיות לשאלות.
שימוש בתרופות או חומרים: כפי שציינו בעבר, תרופות הרגעה מסוימות יכולות למתן את התגובות לרמה כזו שהבודק לא יכול לקרוא את הגרף בצורה מהימנה.
ניסיונות שיבוש (Countermeasures): לפעמים הנבדק מנסה להטעות את המכשיר בצורה כזו שיוצרת גרפים סותרים. בודק מיומן יזהה את השיבוש, אך מבחינה טכנית התוצאה עשויה להירשם כלא עקבית.
ניסוח שאלות לקוי: אם השאלות לא היו ברורות מספיק, או שהן עוררו בנבדק בלבול ואי-נוחות רגשית שלא קשורה לשקר, הגוף עשוי להגיב בצורה סותרת.
האם תוצאה "לא עקבית" היא הצלחה או כישלון?
עבור הנבדק, תוצאה כזו היא לעיתים קרובות מקור ללחץ נוסף.
עבור החשוד: זהו מצב של "תיקו" – השם לא טוהר, אך גם לא הוכחה אשמה.
עבור המעסיק/המזמין: זוהי תוצאה מתסכלת כי היא לא מקדמת את פתרון הסוגיה.
עם זאת, מבחינה מקצועית, מתן תוצאה "לא עקבית" מעיד דווקא על יושרה מקצועית של הבודק. בודק לא אתי ינסה "לנחש" או "לדחוף" את התוצאה לכיוון מסוים. בודק מקצועי יעדיף לומר "אני לא יודע" מאשר לתת תוצאה שגויה.
מה עושים הלאה?
ברוב המקרים, כאשר מתקבלת תוצאה לא עקבית, הפעולה המומלצת היא:
בדיקה חוזרת (Re-test): בדרך כלל ביום אחר, לאחר שהנבדק נח או לאחר שהובהרו שוב ניסוחי השאלות.
החלפת בודק: לעיתים נוצרת "דינמיקה שלילית" בין הבודק לנבדק שמפריעה לבדיקה, והעברת התיק לבודק אחר יכולה לפתור את הבעיה.
שילוב ראיות נוספות: הבנת המגבלה של המכשיר וחיפוש הוכחות באמצעים אחרים.