האם ניתן "לרמות" את הפוליגרף באמצעות שכנוע עצמי?

אחת הטענות הנפוצות ביותר כנגד אמינות הפוליגרף היא שאדם בעל יכולת שכנוע עצמי גבוהה, או כזה ש"חי בתוך השקר שלו", יוכל לעבור את הבדיקה בקלות כדובר אמת. הטיעון הוא פשוט: אם המכשיר מזהה את הסטרס שנוצר בעקבות הידיעה שאני משקר, ואני כבר לא מאמין שאני משקר – המכשיר לא יזהה דבר.

האם המוח האנושי באמת מסוגל "למחוק" את האמת ולהטעות את המערכת הפיזיולוגית? בואו נבחן את העובדות.

המערכת האוטונומית מול המודע

כדי להבין את התשובה, צריך לזכור שהפוליגרף מחובר למערכת העצבים האוטונומית. בעוד שהמודע שלנו (החלק שבו אנחנו "מספרים לעצמנו סיפורים") הוא גמיש וניתן למניפולציה, המערכת האוטונומית קשורה למרכזים עמוקים יותר במוח, האחראים על הישרדות וזיכרון ראשוני.

1. עקבות זיכרון (Memory Traces): גם אם אדם מספר לעצמו אלף פעמים שהוא לא היה בזירת הפשע, המוח שלו עדיין מחזיק ב"עקבת זיכרון" של האירוע האמיתי. ברגע שהבודק מציג שאלה ישירה על פרט שהנבדק חווה במציאות, המוח מזהה את הגירוי (הכרה במידע) ומייצר תגובה פיזיולוגית מיידית, עוד לפני שהנבדק הספיק "לשלוף" את השקר שהוא מאמין בו.

2. קונפליקט פנימי בלתי מודע: גם אדם שמשכנע את עצמו בצדקתו מרגיש בדרך כלל דריכות (Vigilance) גבוהה יותר סביב שאלות הליבה. הגוף "יודע" היכן נמצאת הסכנה לחשיפה, והדריכות הזו מתבטאת בשינויים במוליכות העור ובנשימה.

Getty Images
מידע נוסף

המקרים החריגים: מתי זה בכל זאת יכול לעבוד?

קיימים שני מצבים שבהם "אמונה בשקר" אכן עלולה להוביל לתוצאה של דובר אמת:

• פתולוגיה נפשית (פסיכוזה/דלוזיה): אדם הסובל מנתק מהמציאות (בוחן מציאות לקוי) באמת ובתמים אינו מבחין בין דמיון לעובדה. עבורו, השקר הוא האמת היחידה הקיימת. במקרים כאלו, הבדיקה אינה תקפה מלכתחילה, ובודק מיומן אמור לזהות את חוסר הכשירות של הנבדק בשיחה המקדימה.

• הטיה קוגניטיבית וזיכרון כוזב (False Memories): מחקרים מראים כי ניתן להשתיל לאנשים זיכרונות של אירועים שמעולם לא קרו. אם אדם עבר תהליך של "שטיפת מוח" או סוגסטיה עצמית כה עמוקה עד שהזיכרון המקורי נמחק או השתנה, הגוף שלו עשוי שלא להגיב לשקר. עם זאת, מדובר בתהליכים נפשיים ארוכים ומורכבים, ולא במשהו שאדם יכול לעשות לעצמו "רגע לפני הבדיקה".

תפקיד הבודק בחשיפת ה"שכנוע העצמי"

בודק פוליגרף מיומן משתמש בטכניקות של שאילת שאלות עובדתיות וסגורות. קשה מאוד לשכנע את עצמך ב"שקר גדול" כששואלים אותך על פרט טכני וקטן (למשל: "האם החזקת את המפתח הכחול בידך?"). ככל שהשאלה ספציפית ועובדתית יותר, כך קשה יותר למנגנון השכנוע העצמי של המוח לעקוף את המציאות הפיזיולוגית.